רובנו חיים כיום בעולם על-פי לוח שנה של 365.25 יום (לוח השנה הלועזי), בו יש 12 חודשים (ינואר-דצמבר) ובכל שבוע 7 ימים. כאמור, רוב העולם נוהג על-פי לוח זה, אשר מחושב בצורה מדוייקת לפי הזמן האסטרונומי, כלומר על-פי השמש. היתרון הגדול של לוח השנה הלועזי הוא ההתאמה למושג האסטרונומי של השנה.
הלוח העברי משמר את השנה, אך הוא גם נותן לנו את החודש. לוח זה מותאם לירח ולא לשמש.
הלוח המקראי - לוח השנה המקראי בנוי משלושה יסודות:
1. השבת - לשבת אין בסיס בעולם הטבעי. אנו חיים בעולם של שבעה ימים בשבוע, הדבר נראה כמו אבן יסוד חשוב של החיים. את השבת הביא התנ"ך אל העולם והוא מבסס את העקרון שקיימת מערכת של שבוע. כאמור, לא קיים בטבע שום מחזור של שבע, שבת הינו משהו שאין לו גיבוי בעולם הטבעי.
2. החודש - מהמילה חדש. מה שמתחדש הינה הלבנה (הירח). עצם הזמן נקרא על שם האירוע האסטרונומי.
3. השנה - המחזוריות קשורה למרחק כדור הארץ מהשמש. במהלך השנה אנו חווים את שינוי העונות, שינוי אורך הימים וכו'.
הלוח החז"לי - לוח זה שם דגש מיוחד לקידוש החודש ומתבסס גם-כן על שלושה אלמנטים עיקריים:
1. קבלת עדות - ביום ה- 30 או ה- 31. במידה והעד לא מוכר לבית הדין, יש להביא עד נוסף שיעיד על העד הראשון שהוא אדם טוב ואפשר לסמוך עליו.
2. בדיקת העדות - שואלים לגבי פרטי מיקום וצורת הירח. ראשית בודקים את זוג העדים שהגיע ראשון ולאחר מכן את הזוג השני. במידה והעדות תואמת, מתקבל אישור. עם זאת, נותנים לעדים נוספים להגיע ושואלים אותם שאלות על-מנת שימשיכו להגיע בעתיד.
3. קידוש החודש - ביום ה- 30 מקדשים את החודש במידה והתקבלה העדות. במידה ולא, ביום ה- 31 מקדשים את החודש בכל מקרה.
שגיאה בקידוש החודש משמעה שגיאה בקביעת החגים. במידה והחודש נקבע ביום לא נכון, קביעת החגים הופכת להיות לא מהימנה ומכאן החשיבות של קידוש החודש ושל מתן עיגון משפטי של חז"ל עבור תהליך זה.
לוח שנה של 364 יום - לוח זה מוכר בעיקר מהספרים החיצוניים (כתבי קודש של קבוצות יהודיות מתקופת בית שני אשר לא נכנסו למקרא). כת מדבר יהודה נהגו לפי לוח זה, אשר מורכב מהאלמנטים העיקריים הבאים:
1. שבת - 52 שבתות בשנה. האלמנט העיקרי. בכת מדבר יהודה השבת קשורה לשלמות לוח השנה. בספרות חז"ל מתוארות משמרות כהונה של שבוע וחלוקת השנה לשבועות של 7 ימים מקל על חלוקת המשמרות.
חודש - חודשים קבועים של 30 יום, בתוספת יום אחד נוסף לכל אחת מארבעה התקופות. קל לראות כי מדובר בחודשים מלאכותיים, ללא כל קשר לירח.
2. תקופה - 3 חודשים ויום. כל תקופה מסתיימת ביום בעל משמעות אסטרונומית: יום השויון האביבי, יום מפנה הקיץ, יום השויון הסתווי, יום מפנה החורף.
3. ראש השנה - ראש השנה של הלוח יוצא תמיד ביום רביעי בשבוע (היום בו נבראו המאורות), ניסן הינו החודש הראשון. אם כך, חודשים 1,4,7,10 מתחילים כולם ביום רביעי וכן הלאה.
יתרונו הבולט של לוח זה נובע מכך שהחגים יוצאים תמיד באותו יום בחודש ולעולם לא על שבת.
הלוח העברי משמר את השנה, אך הוא גם נותן לנו את החודש. לוח זה מותאם לירח ולא לשמש.
הלוח המקראי - לוח השנה המקראי בנוי משלושה יסודות:
1. השבת - לשבת אין בסיס בעולם הטבעי. אנו חיים בעולם של שבעה ימים בשבוע, הדבר נראה כמו אבן יסוד חשוב של החיים. את השבת הביא התנ"ך אל העולם והוא מבסס את העקרון שקיימת מערכת של שבוע. כאמור, לא קיים בטבע שום מחזור של שבע, שבת הינו משהו שאין לו גיבוי בעולם הטבעי.
2. החודש - מהמילה חדש. מה שמתחדש הינה הלבנה (הירח). עצם הזמן נקרא על שם האירוע האסטרונומי.
3. השנה - המחזוריות קשורה למרחק כדור הארץ מהשמש. במהלך השנה אנו חווים את שינוי העונות, שינוי אורך הימים וכו'.
הלוח החז"לי - לוח זה שם דגש מיוחד לקידוש החודש ומתבסס גם-כן על שלושה אלמנטים עיקריים:
1. קבלת עדות - ביום ה- 30 או ה- 31. במידה והעד לא מוכר לבית הדין, יש להביא עד נוסף שיעיד על העד הראשון שהוא אדם טוב ואפשר לסמוך עליו.
2. בדיקת העדות - שואלים לגבי פרטי מיקום וצורת הירח. ראשית בודקים את זוג העדים שהגיע ראשון ולאחר מכן את הזוג השני. במידה והעדות תואמת, מתקבל אישור. עם זאת, נותנים לעדים נוספים להגיע ושואלים אותם שאלות על-מנת שימשיכו להגיע בעתיד.
3. קידוש החודש - ביום ה- 30 מקדשים את החודש במידה והתקבלה העדות. במידה ולא, ביום ה- 31 מקדשים את החודש בכל מקרה.
שגיאה בקידוש החודש משמעה שגיאה בקביעת החגים. במידה והחודש נקבע ביום לא נכון, קביעת החגים הופכת להיות לא מהימנה ומכאן החשיבות של קידוש החודש ושל מתן עיגון משפטי של חז"ל עבור תהליך זה.
לוח שנה של 364 יום - לוח זה מוכר בעיקר מהספרים החיצוניים (כתבי קודש של קבוצות יהודיות מתקופת בית שני אשר לא נכנסו למקרא). כת מדבר יהודה נהגו לפי לוח זה, אשר מורכב מהאלמנטים העיקריים הבאים:
1. שבת - 52 שבתות בשנה. האלמנט העיקרי. בכת מדבר יהודה השבת קשורה לשלמות לוח השנה. בספרות חז"ל מתוארות משמרות כהונה של שבוע וחלוקת השנה לשבועות של 7 ימים מקל על חלוקת המשמרות.
חודש - חודשים קבועים של 30 יום, בתוספת יום אחד נוסף לכל אחת מארבעה התקופות. קל לראות כי מדובר בחודשים מלאכותיים, ללא כל קשר לירח.
2. תקופה - 3 חודשים ויום. כל תקופה מסתיימת ביום בעל משמעות אסטרונומית: יום השויון האביבי, יום מפנה הקיץ, יום השויון הסתווי, יום מפנה החורף.
3. ראש השנה - ראש השנה של הלוח יוצא תמיד ביום רביעי בשבוע (היום בו נבראו המאורות), ניסן הינו החודש הראשון. אם כך, חודשים 1,4,7,10 מתחילים כולם ביום רביעי וכן הלאה.
יתרונו הבולט של לוח זה נובע מכך שהחגים יוצאים תמיד באותו יום בחודש ולעולם לא על שבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה