חג השבועות הינו הרגל השני מבין 3 הרגלים. בחג זה קוראים בתורה את מתן תורה ועשרת הדברות. עיקרו של חג השבועות הוא התבואה החדשה. לחג זה אין תאריך קבוע, אלא 49 יום (7 שבועות) לאחר חג הפסח. בשבועות יש ציווי לשבות ממלאכה - יום טוב.
שמות החג:
חג הקציר - המאפיין החלקאי של החג, חג משמח בו קוצרים את השדות.
חג השבועות - בפסח קוצרים את התבואה החדשה ובחג זה מביאים קרבן מהתבואה החדשה לבית המקדש. חג השבועות נקרא על שם השבועות הקודמים: ספרנו את השבועות הקודמים, הגיע סוף השבועות, הובא קרבן לבית המקדש וחג זה נקרא חג השבועות.
עצרת - פירוש זה ניתן לחג על-ידי חז"ל. הפירוש לעצרת הינו עצירת הספירה, כלומר הספירה נעצרת באותו היום. עד כה סופרים, מכאן ואילך כבר לא. עצרת מלשון כינוס הוא פירוש נוסף אשר קיים. לספירה שלושה מימדים: המימד החלקאי (מקצירת העומר ועד הבאת ביכורי התבואה), מהודאה על יציאת מצרים להודאה על הארץ, מיציאת מצרים למתן תורה.
זמן מתן תורה - לשם זה אין אזכור במקורות. ישנן שתי גרסאות למתן התורה. הגירסא הראשונה מתארת קבלת התורה על-ידי עם ישראל מרצון והגירסא השנייה מתארת כפייה לקבלה. ההסבר לכך שיש לרצות לשמור את התורה גם אם היא נכפתה הינו בכך שאלהים כפה את תורתו על עם ישראל כמו שהורה כופה על ילדו מתוך אהבה ואכפתיות. כפיה זו מלמדת על היחס של אלהים לעם ישראל מתוך חיבה ורצון לגרום לישראל להתעלות.
בשבועות נידונים על הפירות. בכל חג מביאים את מה שמתפללים עליו באותו החג בתור ביכורים. בפסח מביאים את העומר (שיעורין), בעצרת מביאים את הלחם הראשון ("חיטים וביכורים") וכן את הביכורים הראשונים של האילן כדי שיתברך. בסוכות יש מנהג לנסך על הקרבן מים כדי שיתברכו מי הגשמים.
שמות החג:
חג הקציר - המאפיין החלקאי של החג, חג משמח בו קוצרים את השדות.
חג השבועות - בפסח קוצרים את התבואה החדשה ובחג זה מביאים קרבן מהתבואה החדשה לבית המקדש. חג השבועות נקרא על שם השבועות הקודמים: ספרנו את השבועות הקודמים, הגיע סוף השבועות, הובא קרבן לבית המקדש וחג זה נקרא חג השבועות.
עצרת - פירוש זה ניתן לחג על-ידי חז"ל. הפירוש לעצרת הינו עצירת הספירה, כלומר הספירה נעצרת באותו היום. עד כה סופרים, מכאן ואילך כבר לא. עצרת מלשון כינוס הוא פירוש נוסף אשר קיים. לספירה שלושה מימדים: המימד החלקאי (מקצירת העומר ועד הבאת ביכורי התבואה), מהודאה על יציאת מצרים להודאה על הארץ, מיציאת מצרים למתן תורה.
זמן מתן תורה - לשם זה אין אזכור במקורות. ישנן שתי גרסאות למתן התורה. הגירסא הראשונה מתארת קבלת התורה על-ידי עם ישראל מרצון והגירסא השנייה מתארת כפייה לקבלה. ההסבר לכך שיש לרצות לשמור את התורה גם אם היא נכפתה הינו בכך שאלהים כפה את תורתו על עם ישראל כמו שהורה כופה על ילדו מתוך אהבה ואכפתיות. כפיה זו מלמדת על היחס של אלהים לעם ישראל מתוך חיבה ורצון לגרום לישראל להתעלות.
בשבועות נידונים על הפירות. בכל חג מביאים את מה שמתפללים עליו באותו החג בתור ביכורים. בפסח מביאים את העומר (שיעורין), בעצרת מביאים את הלחם הראשון ("חיטים וביכורים") וכן את הביכורים הראשונים של האילן כדי שיתברך. בסוכות יש מנהג לנסך על הקרבן מים כדי שיתברכו מי הגשמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה