עיקר משמעותו של החג הוא בזיכרון ההיסטורי שלו: יציאת מצרים.
פסח, בניגוד לחגים האחרים שיש להם אופי חקלאי, איננו חג חקלאי כל-כך. כאמור, עיקרו של פסח הינו הזיכרון ההיסטורי של יציאת מצריים.
שמות החג:
1. פסח - על שם כך שאלהים פסח (על בתי בני ישראל במכת הבכורות) ועל שם הקרבן.
2. חג המצות.
3. חג האביב - שם זה איננו מופיע במקרא והינו שם מודרני הנובע מכך שפסח מסמל את בואו של האביב.
מצוות החג:
1. אכילת הפסח - מדובר פה על ציווי לדורות, עד עולם. צריך לשמור את הקרבת הקורבן. אחת המצוות החשובות הינה אכילת הפסח. מתואר שהיו מגיעים לירושלים, שוחטים את הקורבן בבית המקדש ואת הפסח עצמו היו אופים בתנורים מיוחדים בבתים. היו חוגגים את הסדר כל אחד בביתו. זו היתה המצווה הראשית של פסח. לאחר חורבן בית המקדש המצווה הזו לא הייתה ישימה ולאחר כמה דורות נאסר לאכול בשר צלוי, כדי שלא תהיה התחושה שאוכלים צלי מחוץ לבית המקדש. זהו שריד לפסח שכיום אנו כבר לא מכירים.
2. אכילת מצה - על-פי חז"ל, בערב הראשון של פסח חובה לאכול מצה, בימים האחרים זה לא חובה, אלא מצווה.
3. אכילת מרור - על כך שהמצרים מררו את חיי בני ישראל.
4. איסור אכילת חמץ - הנגטיב של המצה. מצווה חמורה. אסור בכלל שיהיה חמץ בבית.
ברוב החגים היהודיים ישנה חשיבות גדולה לילדים והעברת המצוות מדור לדור. פסח הינו החג בעל הדגש הגדול ביותר למעורבות הילדים. הילדים מהווים את מרכז הסדר של פסח ולכן יש ליצור אווירה בה הילדים יסתקרנו וישאלו כדי שיוכלו לקיים את מצוות סיפור יציאת מצריים. בסדר פסח, כאשר יושבים בסדר, כדי לספר להם את יציאת מצריים ושלא ירדמו צריך "לחטוף מצות". לחטיפה זו שני פירושים: לחטוף מהילד את המצות כדי שלא יהיה כבד ויהיה עייף ולחטוף אחד לשני את המצות וכך הילדים יסתקרנו ולא ילכו לישון. גם אם ילד לא אכל מנה ראשונה אחת והתחיל רק לאכול את המצה, עדיין צריך לחטוף את המצות - העיקר הוא שהילדים יהיו ערים. כל הדפוס של סדר פסח הוא דפוס מיוחד. רואים את זה בעניין של שני התיבולים- היו נוהגים לפתוח את הארוחה בירקות והיו מטבלים את הלחם בירקות. בסדר פסח פותחים את הארוחה בירק, אך מיד אחרי זה מפסיקים. הדבר הזה בא להתמיהה את התינוקות, כדי שישאלו. הם לא מבינים מדוע הסדר לא נמשך כרגיל. מסופר שהיו גם מביאים את השולחן עם האוכל וכאשר לא היה אוכל היו עוקרים את השולחן, לוקחים את השולחן. אז התינוקות בוכים ולא מבינים מה קרה, חושבים שכבר מתחילים לאכול. המטרה היא לגרום לילדים לשאול. המטרה היא שתהיה אווירה שונה כדי שהילדים יסתקרנו.
כיצד מספרים ביציאת מצריים:
כל פרטי הסיפור מתאימים לילדים לקשורים אליהם.
1. מתחיל בגנות ומסיים בשבח: מתחיל במצב קשה (עבודה זרה/עבדות על-פי שתי פרשנויות שונות) ומתקדם לסוף הטוב (מעמד הר סיני/יציאת מצרים על-פי שתי הפרשנויות השונות).
2. כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח - יש להצמיד את הסיפור למאכלים:
פסח - על שום שפסח.
מצה - על שום שנגאלו אבותינו ממצריים.
מרור - על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו ממצרים.
צריך לעשות הכל דרך האוכל. אם נזכור את מרכזיות הילדים נבין שצריך להראות לילדים, הם חווים דרך מה שהם רואים. כך זה יעניין את הילדים והם ישאלו שאלות.
3. דרך שאלה ותשובה - חלק גדול מהסיפור של יציאת מצריים נובע מהשאלות של הילדים. על-פי חז"ל, יש להתייחס ל- 4 סוגים של בנים או בנות:
חכם- מתייחס לספר דברים - הוא בא בסתר ורואה את כל המצוות ושואל את האבא שלו מה הן כל המצוות. הוא רוצה לדעת הלכה, באמת את הדברים. צריך לספר לו את ההלכות הדינים של הפסח. אפיקומן- קינוח. הכוונה היא שלא היו אוכלים אחרי פסח כלום מכיוון שהיה צריך להישאר עם הטעם של הקורבן בפה. למה אומרים את ההלכה הזו? מכיוון שזו ההלכה האחרונה- אז צריך לספר לו עד ההלכה הזו.
הטיפש- התם- הוא לא יודע הרבה אז הוא שואל על מה כל זה וצריך לספר לו את סיפור יציאת מצריים עד יציאה מבית עבדים.
רשע- הרשע אומר מה העבודה הזאת לכם?הוא לא אומר שהוא לא מאמין בסיפור, אלא מתקומם נגד העיסוק בזה. החומרה של דברי הרשע זה לא זה שהוא ביקורתי, אלא העניין הוא "לכם"! לשאול ולהקשות מותר, אך ברגע שהרשע אומר שזה לא שלו, הוא מנכר עצמו מזה.
שאינו יודע לשאול- ילד שאינו סקרן. לא מצליחים לגרום לו לשאול שאלות. הדרך היחידה היא להגיד לו. לא אומרים שהוא שואל. ועל כן אומרים - והגדת לבנך ביום ההוא.
העניין של שאלה ותשובה קשור גם הוא לילדים. הם לא נמצאים במקום שלנו, אז צריך לעורר אצלם את המקום שיתעניין בדבר הסיפור של יציאת מצריים.
מה נשתנה?
אמירה זו (והשיר המוכר כמובן) מתייחסת לדברים הכי ראשוניים שיש. כל שנה זה אותו הדבר אבל קצת אחרת. זה התחברות של משהו ראשוני, במקום שלי, אני מעורר מתוך המקום הזה את השאילה והתמיהה של פסח. דווקא המקום המרוחק והילדותי הוא המקום ממנו אפשר להתחיל לעבוד. שואלים את השאלות הראשוניות ומשם זה מתקדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה