סוכות הינו החג הגדול השלישי מתוך שלושת החגים הגדולים. ראשית, הוא נמשך הרבה ימים. כמו-כן, סוגות הוא חג של עליה לרגל. בנוסף, חג זה מאגד בתוכו הרבה משמעויות שונות: חקלאית, היסטורית (הקשר ליציאת מצרים). סוכות נקרא "חג", זהו ה-חג.
שמות החג:
חג האסיף - השנה החקלאית נגמרת ולכן זהו זמן מאוד מתאים לחג. החג מציין את המאורע החקלאי.
חג הסוכות - מדובר על השמחה במאורע החקלאי ולא ברור כל כך מה הקשר לסוכות. ישנו דגש על השמחה. עניין הסוכות מתבהר קצת יותר בספר ויקרא, בו ניתן טעם היסטורי לחג. פה יש מאורע הסטורי, אך הוא אמורפי. לא קשור ללוח השנה, אך יש מאורע שהחג הזה קשור אליו, שקשור ליציאת מצריים. פחות ברור עוד יותר מכיוון שלא כתוב בתורה שאלהים הושיב את בני ישראל בסוכות.
החג - החג נעשה ביום בו נבנה בית המקדש. רבי יהושע מדבר על גשמים בחג. מכאן השם חג.
זמן שמחתנו - מדגיש את השמחה בסוכות. השאלה היא למה כל כך שמחים בסוכות? השמחה בחג הסוכות היא בראש ובראשונה מהסיבה החקלאית. השנה הסתיימה, העבודה הסתיימה. סיבה נוספת קשורה ליום הכיפורים- זהו היום שבו נמחלים העוונות של עם ישראל והאדם מתחיל מחדש את השנה שלו. המועקה מתפוגגת ואפשר לשמוח.
- בפסח לא כתוב שצריך להיות שמח (זאת בגלל שבפסח נידונים על התבואה). יש מתח בפסח. בנוסף, בגלל שיש בפסח מימד של מלחמה.
- בחג השבועות יש שמחה אחת. השמחה היא בגלל שהתבואה כבר נקצרה. למה אין שתי שמחות? בגלל שפירות האילן עוד לא נאספו.
- בראש השנה לא כתוב אפילו שמחה אחת. זאת בגלל שהנפשות נידונות. אי אפשר לשמוח כאשר יש דאגה לנפש.
- בחג הסוכות הנפשות שילמו את המס לאלהים, אז אפשר לשמוח. בנוסף התבואות והאילן כבר נקצרו ונקטפו.
הטעם למצוות סוכה:
קיימים שני פרשנויות עיקריות למצוות הסוכה:
- "ענני כבוד" שהיו בסוכות. ענני הכבוד - סוכה, משהו שמגן מכל ההפרעות החיצוניות. כלומר, הסוכה שאנחנו עושים היא סוג של מטאפורה לסוכה של שם, אנחנו מתכוונים בעצם לענני הכבוד. השאלה היא למה מציינים בסוכות את תחילת ימות הגשמים? הסיבה היא שבתחילת ימות הגשמים קשה לצאת לסוכה, זה לא הזמן הטוב לעשות סוכה. ישנה תלות באלהים, כמו שהיה במדבר, כאשר אלהים היה עם עם ישראל ולא היה חסר דבר, כך גם בבניית הסוכה בתחילת ימות הגשמים. מזכירים את ענני הכבוד - אדם יוצא מהבית שלו ושם מבטחו באלהים. סוכות עוסק בכל תקופת הנדודים במדבר, בשונה מפסח - שהוא זכר יציאת מצריים - האירוע של היציאה עצמה.
- חשוב לזכור את בניית הסוכות ממש - אדם שלאחר שאסף את התבואה יכול לחשוב כי הוא זה שעשה את הכל, ידע מה לגדל, היה חכם וכו'. אומרים כי אדם פונה לאלהים בזמנים קשים אך כאשר טוב לו הוא שוכח את אלהים. החג בכלל ובניית הסוכה בפרט מזכיר לנו כי דווקא בזמן של השפע צריך לזכור את אלהים. היציאה לסוכות היא ביטוי של הצטמצמות, של חזרה לתקופת הצנע. דווקא כאשר טוב והבתים מלאים צריך לצאת לשבעה ימים בסוכה, לזכור מאיפה באנו. יש פה גם עניין חברתי שכולם יוצאים אל הסוכות ביחד.
מצוות הישיבה בסוכה:
- בסוכות יושבים 7 ימים. הסוכה הופכת לקבע והבית לארעי. אדם מגיע לסוכה ועליו להרגיש שהוא נמצא בבית. עיקר העניין בחג יהיה בסוכה ועל כן לא צריך לצאת ממנה יותר מדי.
- מותר לאכול דברים קטנים מחוץ לסוכה, אך את הסעודה בסוכה. קיימת מחלוקת האם באמת מותר לאכול מחוץ לסוכה דברים קטנים, או שלא והאם חובה לאכול בסוכה כל יום או רק ביום הראשון.
- שינה בסוכה - ישנה חשיבות גדולה לשינה בסוכה. האידיאל היה שכולם היו ישנים בסוכה. המנהג הרווח הוא שישנים בסוכה מי שחייבים במצווה - גברים ובנים. מותר לאכול אכילת ארעי, אבל אסור לישון שנת ארעי. זאת מכיוון שאדם אינו יכול להחליט מתי להפסיק לישון.
- אדם אשר לא טוב לו בסוכה הוא פטור מהסוכה.
- מותר לפנות את הסוכה כאשר מתקלקל האוכל. בעצם אלהים אומר שהוא אינו רוצה את המצוות של העם.
- מותר בגשם לפנות את הסוכה.
ארבעת המינים:
חז"ל מפרידים בין בניית הסוכה לנטילת 4 המינים, כשתי מצוות שונות. המצווה היא להחזיק את 4 המינים כל היום, כל זמן שאפשר להחזיק צריך להחזיק. מי שחלק על חז"ל עושה את הסוכות מארבעת המינים, כמצווה אחת.
 |
| 4 המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה